top of page
IMG-20161216-WA0007.jpg
222115_5844099173_5262_n.jpg

"האני מאמין שלי"

אילוף הוא תחום שאין בו ממש "שחור לבן", כל כלב הוא סיפור בפני עצמו, כנ"ל לגבי הבעלים, החיבור וההתאמה שבינהם...
חשוב להבין שהבעלים הם חלק משמעותי ובלתי נפרד בתהליך ושיתוף הפעולה שלהם קריטי!
לתהליך החינוך/שיקום/לימוד, דרושה לא מעט סבלנות, הקשבה והתמדה!
צריך להבין שהזמן בתוך התהליך הינו פרמטר חשוב! כלומר, מרגע שהבעלים מתודרכים, מתרגלים ומיישמים את אשר נלמד, הזמן יטיב עמם, הכלב ילך וישתפר גם אחרי הפרידה מהמאלף.

"מתי כדאי להתחיל?" 

הרבה פעמים אני שומעת: "אמרו לי לא להתחיל לפני גיל חצי שנה" (וכדומה)
סומרות לי השערות מזה (יכול להיות שאני מתחילה "להתכלב"?! :-)
מפני שעד גיל 4 חודשים ישנו חלון הזדמנויות לחשוף את הגור בצורה נכונה ל:
אנשים, כלבים, חתולים, רעשים, כלי רכב ועוד ועוד
וכפועל יוצא מזה להגדיל את הסיכוי שהכלב יחווה את העולם בצורה חיובית ונינוחה יותר. להקנות הרגלים נכונים, ללמדו לשהות לבד בביתו.

לכן - חש
וב להנחות את הבעלים איך להתנהג ולהתנהל עם הכלב בחודשיו הראשונים, שהם קריטיים בעיצוב התנהגותו בהמשך חייו .
מדוע לעשות טעויות ולהקנות הרגלים רעים במשך החודשים הראשונים, שאחר כך יהיה קשה יותר לתקן?! מה גם שאפשר לעבוד בכיף גדול, עם גורים, בצורה של משחקים וצ'ופרים וללמד פקודות בסיסיות, חשיפה והרגלים טובים להמשך חיים משותפים של תקשורת טובה, אמון והבנה בין הבעלים לכלב.

 

bottom of page